מלריה בתורה? הרהור על פרשת האזינו, דברים ל”ב:כ”ד

לא ניכנס כאן לפרטים הרפואיים של מחלת המלריה. רק נזכיר: כאשר נוסעים לאזור שבו יש מלריה, כל מחלה קשה שמופיעה – גם אם נראית כמו דלקת בדרכי השתן – חייבת להיחשב כמלריה עד שיוכח אחרת. מלריה עלולה לגרום למוות תוך 24 שעות.

ועכשיו, נביט בפרשת האזינו, במיוחד בפסוק דברים ל”ב:כ”ד, ונבחן שני פסוקים יוצאי דופן שעשויים לרמוז למחלה הקטלנית הזו.

הפסוק

“מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי; וְשֵׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם, עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר”
— דברים ל”ב:כ”ד

הפסוק הזה קשה מאוד לפירוש. לשונו פיוטית, עמוקה ולעיתים סתומה. אך מילה אחת בולטת במיוחד: מרירי.

פירושי חז”ל

הרב אריה קפלן זצ”ל מביא מגוון פירושים למילה מרירי:

  • רס”ג: “מגפה מרה”
  • אבן עזרא ורלב”ג: “אוויר רע”, ייתכן שמרמז למלריה
  • אונקלוס: רוחין בישין – “רוחות רעות”, אך ניתן לפרש גם כ”אוויר רע”
  • תרגום: “אדים רעים”
  • רש”י וספרי: “שדים”
  • תרגום השבעים: “חורבן בלתי ניתן לכיבוי”
  • רשב”ם: “שודדים”
  • צפנת פענח: “שיגעון”

המחשבה שמרירי עשויה לרמוז למלריה מרתקת. בעבר סברו שמלריה נגרמת על ידי “אוויר רע” של ביצות ומים עומדים. תרגום אונקלוס – רוחין בישין – מתאים להפליא לאמונה הזו. מבחינה לשונית, מרירי ומלריה דומות להפליא: מ-ר-ר מול מ-ל-ר, כאשר ר’ ול’ מתחלפות לעיתים בין שפות.

רעב וצמיחת שיער: הקבלה מצמררת

רש”י מביא תובנה מדהימה נוספת על הפסוק. הוא מצטט את רבי משה הדרשן מטולוז, שמפרש את מזי רעב לא רק כ”נפוחים מרעב”, אלא כ”צומחים שיער מרעב”. לפי פירוש זה, רעב קיצוני גורם לצמיחה חריגה של שיער על העור – תופעה שמתועדת גם ברפואה המודרנית.

לפני שנים רבות רכשתי את הספר The Biology of Human Starvation מאוניברסיטת מינסוטה, בבית החולים הדסה. באחד הימים, פתחתי את הספר באקראי, והזדעזעתי לקרוא בעמוד 240:

“שינוי מסוג אחר בשיער במהלך רעב דווח על ידי קוראן (1880)… צמיחה ‘שקרית’ יוצאת דופן של שיער על הפנים והזרועות של ילדים רעבים. האב בורק דיווח שראה מאות מקרים כאלה באירלנד. בקרב קורבנות הרעב בוורשה, נצפתה צמיחה ניכרת של שיער פלומתי על כל הגוף.”

קראתי זאת בלב כבד, ונדהמתי מההקבלה לפירושו של רש”י. נראה כי התורה, בלשונה הפיוטית והנבואית, מהדהדת אמיתות שרק מאות שנים לאחר מכן התגלו ברפואה.

נושא לא נעים לכתיבה, אך חשוב למחשבה. עומקה של התורה ממשיך להדהים, ותובנות חז”ל נשארות נצחיות. מי ייתן והזוועות הללו יישארו נחלת העבר – שלא יישכחו, אך לעולם לא יחזרו.

Malaria in the Torah? A Reflection on Ha’azinu 32:24

We won’t delve into the medical details of malaria here. Just remember: when traveling to a malaria-endemic area, any severe illness—no matter how benign it seems, even something resembling a bladder infection—must be considered malaria until proven otherwise. Malaria can kill within 24 hours.

Now, let’s turn to Parashat Ha’azinu, specifically Deuteronomy 32:24, and explore two remarkable verses that may contain a hidden reference to this deadly disease.

The Verse

“They shall be bloated from famine, consumed by fever, and cut down by bitter plague. I will send against them the fangs of beasts, with venomous creatures that crawl in the dust.”
— Deuteronomy 32:24
מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי; וְשֵׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם, עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר

This verse is notoriously difficult to interpret. The language is obscure, poetic, and layered. But one word stands out: Meriri.

Classical Commentary

Rav Aryeh Kaplan zt”l, citing various sources, offers a range of interpretations for Meriri:

  • Saadia Gaon: “bitter plague”
  • Ibn Ezra and Ralbag: “bad air,” possibly malaria
  • Onkelos: ruchin bishin — literally “evil spirits,” but also interpretable as “bad air”
  • Targum: “bad vapors”
  • Rashi and Sifri: “demons”
  • Septuagint: “unquenchable destruction”
  • Rashbam: “robbers”
  • Tzafenath Paaneach: “madness”

The idea that Meriri might refer to malaria is striking. Historically, malaria was believed to be caused by the “bad air” of swamps and stagnant water. The Onkelos translation ruchin bishin—“bad air”—is eerily aligned with this ancient belief. Linguistically, Meriri and Malaria share a curious resemblance: M-R-R and M-L-R, with R and L often interchangeable across languages.

Hunger and Hair Growth: A Chilling Parallel

Rashi brings another astonishing insight on this verse. He cites Rabbi Moses Hadarshan of Toulouse, who interprets mezey ra’av not merely as “bloated from famine,” but as “sprouting hair from famine.” According to this view, extreme emaciation can cause abnormal hair growth on the skin—a phenomenon documented in modern medicine.

I once stumbled upon a passage in The Biology of Human Starvation (University of Minnesota), which I had purchased years ago at Hadassah Hospital. On page 240, I read the following:

“A different type of change in the hair during starvation was reported by Curran (1880)… a remarkable ‘false growth caused by decay and hunger’ of body hair on the face and arms of starving children. Reverend Canon Bourke had seen hundreds of such cases in Ireland. Among Warsaw famine victims, there was a pronounced development of downy hair all over the body.”

Reading this with a heavy heart, I was stunned by the parallel to Rashi’s commentary. The Torah, through its poetic and prophetic language, seems to echo truths that medicine would only discover centuries later.

Not a pleasant topic, but one worth contemplating. The Torah’s depth continues to astonish, and the insights of our sages remain timeless. May these horrors remain history—never forgotten, never repeated.