: גריגורי יעקובלביץ’ פרלמן הוא מתמטיקאי וגיאומטרן רוסי, שנולד בשנת 1966, ומפורסם בזכות פתרון השערת פואנקרה, אחת הבעיות המשמעותיות והקשות ביותר במתמטיקה שנשארו בלתי פתורות במשך זמן רב. סיפורו מפורסם גם בשל התבודדותו וסירובו המדהים לקבל את הכיבודים הגבוהים ביותר בתחום שלו.
הישגו פורץ הדרך: השערת פואנקרה
השערת פואנקרה היא בעיה יסודית בתחום הטופולוגיה, תחום שחוקר את התכונות של צורות שנשארות ללא שינוי תחת עיוותים רציפים (כמו מתיחה, פיתול וכו’). ההשערה, שהוצעה על ידי המתמטיקאי הצרפתי אנרי פואנקרה בשנת 1904, שואלת למעשה האם מרחב תלת-ממדי שאין בו “חורים” והוא סופי, הוא בהכרח בעל אותה צורה כמו ספירה תלת-ממדית.
בסדרת שלושה מאמרים שפורסמו באינטרנט בשנים 2002 ו-2003, פרלמן הציג את הוכחתו. עבודתו התבססה על כלי מתמטי בשם זרימת ריצ’י, שפותח על ידי המתמטיקאי האמריקאי ריצ’רד ס. המילטון. גאונותו של פרלמן הייתה בפיתוח טכניקות חדשות להתמודדות עם “סינגולריות” או אי-סדירויות בזרימה, ובכך השלים את תוכניתו של המילטון והוכיח את ההשערה בהצלחה.
הקהילה המתמטית הקדישה מספר שנים לבדוק באופן קפדני את עבודתו של פרלמן, שהייתה מורכבת ומקורית מאוד. עד שנת 2006, הושגה הסכמה רחבה שהוכחתו נכונה, ובכך נפתרה בעיה שהטרידה מתמטיקאים כמעט מאה שנה.
סירובו לפרסים יוקרתיים
סיפורו של פרלמן הפך לתופעה עולמית לא רק בשל גאונותו, אלא גם בשל סירובו העקרוני לקבל שניים מהפרסים היוקרתיים ביותר במתמטיקה:

מדליית פילדס (2006): מדליית פילדס, שנחשבת לעיתים ל”פרס נובל של המתמטיקה,” מוענקת למתמטיקאים מתחת לגיל 40. פרלמן הוצע לקבל את המדליה על עבודתו על השערת פואנקרה, אך סירב. הוא לא השתתף בטקס, ואמר באופן מפורסם: “אינני מעוניין בכסף או תהילה; אינני רוצה להיות מוצג כמו חיה בגן חיות.”

פרס המילניום (מיליון דולר) (2010): מכון קליי למתמטיקה הגדיר את השערת פואנקרה כאחת משבע “בעיות המילניום,” והציע פרס של מיליון דולר עבור פתרונה. פרלמן הוכרז כזוכה בפרס בשנת 2010, אך דחה אותו. בהצהרה פומבית נדירה, הוא הסביר שהחלטתו נבעה ממה שתפס כחוסר צדק. הוא הרגיש שתרומתו אינה “גדולה יותר מזו של ריצ’רד ס. המילטון,” שעבודתו הבסיסית הייתה חיונית להוכחה. הוא הביע את אי-הסכמתו עם החלטות “הקהילה המתמטית המאורגנת,” וכינה אותן בלתי צודקות.

חייו והתבודדותו
לאחר פתרון ההשערה, פרלמן הפך למאוכזב יותר ויותר מעולם האקדמיה. הוא עזב את תפקידו במכון המתמטי סטקלוב בסנט פטרסבורג, רוסיה, ונסוג מחיי הציבור. הוא ידוע בכך שהוא חי אורח חיים מתבודד וסגפני עם אמו בסנט פטרסבורג, ובאמירתו המפורסמת לעיתונאי שעקב אחריו: “אתה מפריע לי. אני קוטף פטריות.”
סיפורו של פרלמן מהווה עדות חזקה למוח מבריק המונע מאהבה טהורה למתמטיקה, ללא כל מניע של תהילה, יוקרה או עושר. חייו הפכו לאגדה מודרנית, הנחגגת לא רק בשל הישגו האינטלקטואלי אלא גם בשל מחויבותו הבלתי מתפשרת לעקרונותיו. Grigori Yakovlevich Perelman is a Russian mathematician and geometer, born in 1966, who is famous for solving the Poincaré conjecture, one of the most significant and long-unsolved problems in mathematics. His story is equally famous for his reclusiveness and his stunning refusal of the highest honors in his field.

His Groundbreaking Achievement: The Poincaré Conjecture

The Poincaré conjecture is a fundamental problem in the field of topology, which studies the properties of shapes that remain unchanged under continuous deformation (stretching, twisting, etc.). Posed by French mathematician Henri Poincaré in 1904, the conjecture essentially asks if a three-dimensional space that has no holes and is finite is necessarily the same shape as a three-dimensional sphere.

In a series of three papers posted on the internet in 2002 and 2003, Perelman outlined his proof. His work built on the foundation of a mathematical tool known as Ricci flow, which was pioneered by American mathematician Richard S. Hamilton. Perelman’s genius was in developing new techniques to handle the “singularities” or imperfections in the flow, thereby completing Hamilton’s program and successfully proving the conjecture.

The mathematical community spent several years rigorously verifying Perelman’s work, which was complex and highly original. By 2006, a consensus was reached that his proof was correct, solving a problem that had puzzled mathematicians for nearly a century.

The Rejection of Prestigious Awards

Perelman’s story became a global phenomenon not just because of his genius, but because of his principled refusal to accept two of the most prestigious awards in mathematics:

1. The Fields Medal (2006): Often considered the “Nobel Prize of mathematics,” the Fields Medal is awarded to mathematicians under the age of 40. Perelman was offered the medal for his work on the Poincaré conjecture but declined it. He did not attend the ceremony, famously stating, “I’m not interested in money or fame; I don’t want to be on display like an animal in a zoo.”
2. The Millennium Prize ($1 Million) (2010): The Clay Mathematics Institute had designated the Poincaré conjecture as one of its seven “Millennium Prize Problems,” offering a $1 million prize for a solution. Perelman was officially awarded the prize in 2010 but rejected it. In a rare public statement, he explained his decision was based on what he perceived as an injustice. He felt that his contribution was “no greater than that of Richard S. Hamilton,” whose foundational work was essential to the proof. He expressed his disagreement with the decisions of the “organized mathematical community,” calling them unjust.

His Life and Reclusiveness

After solving the conjecture, Perelman grew increasingly disillusioned with the world of academia. He left his position at the Steklov Institute of Mathematics in St. Petersburg, Russia, and retreated from public life. He is known for living a reclusive and spartan lifestyle with his mother in St. Petersburg, and for his famous quote to a journalist who tracked him down: “You are disturbing me. I am picking mushrooms.”

Perelman’s story stands as a powerful testament to a brilliant mind driven by a pure love of mathematics, completely unmotivated by fame, prestige, or wealth. His life has become a modern legend, celebrated as much for his intellectual achievement as for his unwavering commitment to his principles.

כן, גריגורי פרלמן הוא יהודי. הוא נולד למשפחה יהודית בלנינגרד (כיום סנט פטרסבורג), ברית המועצות, בשנת 1966. אביו, יעקב, היה מהנדס חשמל, ואמו, לובוב, הייתה מורה למתמטיקה.
בעוד שפרלמן עצמו אינו מדגיש או מדבר בפומבי על מורשתו היהודית, זהו חלק מתועד היטב מהרקע שלו. היבט זה בזהותו גם תרם לאתגרים מסוימים במהלך הקריירה המוקדמת שלו, שכן יהודים בברית המועצות נתקלו לעיתים קרובות באפליה באקדמיה ובתחומים מקצועיים אחרים באותה תקופה.