For I Have Made the Children of Israel Dwell in Booths

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמתאמנון בן ברכה ז”לבמלאות שנה לפטירתו (י״ד תשרי תשפ״א)
ת.נ.צ.ב.ה.
הוקדש ע”י
משפחת בצלאל

כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

מרן רבינו יוסף קארו, חיבר עבורינו את ספרו “שלחן ערוך”, שהוא מלא וגדוש בכל ההלכות הנצרכות לכל אחד מישראל, איש או אשה, ובספרו זה הוציא עבורינו מרן, את כל ההלכות מן התלמוד ומדברי הראשונים.

והנה מובן, כי אין דרכו של מרן להביא בספריו דברי אגדה וטעמי המצוות. רק את עיקרי הדינים לבדם. אולם לגבי מצות הסוכה, מצאנו דבר חדש בשלחן ערוך, כי סימן מיוחד כתב מרן בספרו, הוא סימן תרכ”ה, ובו כתב בזו הלשון:

“בסוכות תשבו שבעת ימים, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש”. עד כאן לשונו.

וכוונת מרן בזה, כי באמת שבגמרא במסכת סוכה (יא:, ובתורת כהנים פרשת אמור) נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא, מהי כוונת התורה “כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”, חכם אחד מפרש, שהכוונה היא לסוכות ממש, שבני ישראל היו בונים לעצמם סוכות בשעה שהיו חונים במדבר. וחכם שני מפרש, שהכוונה היא לענני הכבוד שעשה ה’ לבני ישראל במדבר, שהיו מקיפים אותם מכל צדדיהם, ומגנים עליהם מפני חום וקור, והיו מיישרים להם את הדרך, והיה העקוב למישור.

והורה מרן השלחן ערוך בדבריו, כי הלכה כדברי האומר שהסוכות שהושיב ה’ את ישראל בתוכן, הם ענני הכבוד, ולא סוכות ממש. ורק זכר לאותם ענני כבוד אנו עושים סוכות.

אך הדבר תמוה מאד, מדוע מרן השלחן ערוך הביא את טעם מצות הסוכה, שהיא זכר לענני כבוד? ואיזו השלכה הלכתית יש לכך?

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל בשם הפוסקים, שכוונת מרן בזה, להודיענו את הכוונה שיש לכוין במצות הסוכה. שהרי כלל בידינו “מצוות צריכות כוונה”, ולמשל, אדם המניח תפילין, צריך שיכוין בפירוש שהוא מניח תפלין לשם המצוה. וכן אשה המדליקה נרות, צרכיה לכוין שהיא מדליקה נרות שבת, אבל אם הדליקה נרות סתם, יש חסרון במצותה, שלא נעשתה בכוונה הנכונה.

ובמצות הסוכה, יש אומרים שלא די בכוונה “לקיים מצות סוכה”, שהרי בפירוש אמרה התורה, שנשב בסוכה שבעת ימים “לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”, וכאשר אדם מכוין שיושב בסוכה לשם מצוה, צריך לכוין גם שהסוכה היא זכר לענני כבוד שעשה ה’ לישראל במדבר בהוציאו אותם ממצרים. (ומכל מקום כוונה זו, של ענני הכבוד, אינה מעכבד בדיעבד). (חזון עובדיה סוכות עמוד צה).

Maran Rabbeinu Yosef Karo authored his epic Shulchan Aruch, the Jewish code of law, filled with all pertinent laws for every Jewish man and woman, based of the Talmud and Rishonim.

In general, Maran did not quote Agaddic texts or the reasons for the Mitzvot in his work and instead focused on the actual laws themselves. However, with regards to the Mitzvah of Sukkah, we find something interesting, in that Maran writes the following (in Chapter 625): “You shall dwell in booths for seven days, for I have made the children of Israel dwell in booths- this refers to the Clouds of Glory which Hashem surrounded the Jewish nation with so they would not be subject to the harsh heat and sun.”

This refers to a famous disagreement between Rabbi Eliezer and Rabbi Akiva (quoted in Sukkah 11b and Torat Kohanim, Parashat Emor) regarding what it means that Hashem had the Jewish nation dwell in “booths”. One sage maintains that this refers to actual booths and the Jewish nation built themselves booths as they sojourned through the desert. The other sage maintains that this actually refers to the Clouds of Glory which Hashem surrounded the Jewish nation with from all sides in the desert and these protected them from the heat and cold while also leveling the terrain for them.

Maran therefore rules that the Halacha follows the opinion that the “booths” were actually the Clouds of Glory and not actual booths. The Sukkot we make are in commemoration of these Clouds of Glory.

The question is: Why does Maran quote the reason behind this Mitzvah and of what halachic significance is it?

Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l explains in the name of the Poskim that Maran Ha’Shulchan Aruch wishes to tell us the appropriate intention one should have while sitting in the Sukkah. This follows the rule that “Mitzvot require intention” and thus, one must have intention to fulfill any Mitzvah one performs, such as donning Tefillin, kindling Shabbat candles, and the like, for if the not, the performance of the Mitzvah will be lacking.

Some say that regarding the Mitzvah of Sukkah that it is insufficient to think that one is sitting there “to fulfill the Mitzvah of Sukkah,” for the Torah explicitly states, “In order for your generations to know that I have made the children of Israel dwell in booths” and thus, one must also have in mind that the Sukkah commemorates the Clouds of Glory the Jewish nation was enveloped in when the traveled through the desert after they left Egypt. (Nevertheless, this intention regarding the Clouds of Glory is does not inhibit the Mitzvah, post facto. See Chazon Ovadia- Sukkot, page 95.)